בשלושת העשורים האחרונים ניתן לראות עלייה תלולה בשכיחות המחלות האוטואימוניות, במיוחד במדינות מערביות (סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות כרוניות בדגש על מחלת קרוהן, זאבת אדמנתית מערכתית ועוד).
את השינויים המהירים בשכיחות לא ניתן להסביר על ידי שינויים גנטיים וזאת משום ששינויים גנטיים מתרחשים לאורך זמן ארוך יותר מכמה עשורים בלבד. אי לכך, חוקרים בכל רחבי העולם מנסים למצוא גורמים סביבתיים שיוכלו להסביר את השכיחות המשתנה של המחלות האוטואימוניות.
אחד המחקרים המפורסמים ביותר מבין אלו המנסים לאתר גורמים סביבתיים לעלייה בשכיחות המחלות האוטואימוניות הוא פרי שיתוף פעולה בין חוקר גרמני לישראלי, הנמצא בשנת שבתון בגרמניה.
במחקר שנערך על ידי פרופסור אהרון לרנר מהפקולטה לרפואה בטכניון בשיתוף פעולה עם פרופסור מיאס ממכון איאסקיו-קיפ לחקר מחלות אוטואימוניות (גרמניה), נמצא כי ישנם שבעה תוספי מזון מתועשים נפוצים שעשויים להגדיל את הסיכוי לחלות במחלות אוטואימוניות. המחקר המדאיג התפרסם בכתב העת המדעי Autoimmune Reviews.
העלייה בהיקף השימוש בתוספי מזון מתועשים
החוקרים שערכו את המחקר הבחינו בכך שישנה קורלציה בין העלייה בשכיחות המחלות האוטואימוניות במדינות מפותחות לבין העלייה בהיקף השימוש בתוספי מזון מתועשים מסוימים. ממצא זה הוביל את החוקרים לחפש מנגנון אפשרי שיקשור בין צריכת תוספי מזון נפוצים הנמצאים במזונות רבים בימינו לבין הסיכון לחלות במחלות אוטואימוניות שונות. במחקר התייחסו סך הכול לשבעה תוספי מזון נפוצים כמו לדוגמה חומרים מתחלבים, מלח, סוכרים, ממסים אורגניים ו-mTG (microbial transglutaminase).
הקשר בין תוספי מזון מתועשים למחלות אוטואימוניות עובר בצמתי החסימה
נקודות החיבור שבין תאי האפיתל ברירית המעי נקראות צמתי חסימה (Tight junctions). צמתי החסימה חדירים במקצת למולקולות של מים וליונים, אך לפי החוקרים תוספי המזון המתועשים מגדילים את החדירות של צמתי החסימה. כתוצאה מכך הם מאפשרים לחומרים שונים לחדור את הדופן של צינור העיכול בקלות רבה יחסית. חלק מהחומרים המצליחים לעבור דרך צמתי החסימה הם סוגים שונים של רעלים ומיקרואורגניזמים הגורמים למערכת החיסונית להגיב בתקיפה.
בקרב בני אדם בעלי נטייה גנטית לחלות במחלות אוטואימוניות, התגובה החיסונית המתרחשת לעתים קרובות בעקבות חדירה של גורמים זרים, מובילה לזיהוי שגוי של תאי הגוף עצמם כגורם עוין וכתוצאה מכך מתפתחת מחלה אוטואימונית. כל זה ללא קשר לכך שתוספי המזון מעודדים התפתחות של תהליכים דלקתיים, סרטניים ואלרגניים.
מה הן המגבלות של המחקר?
בכל פעם שבה מפורסם מאמר המתריע מפני הסכנות הגלומות במזון שאנו צורכים, מתעוררת בהלה ציבורית. עם זאת, ברצוננו להצביע דווקא על המגבלות של המחקר, כפי שצוינו על ידי החוקרים עצמם במאמר להלן:
- כל אחד ואחד מהתוספים אליהם התייחס המחקר נחקר בנפרד. במציאות לעומת זאת, צריכה של מזון היא תהליך מורכב המערב חומרים רבים מספור המנהלים ביניהם אינטראקציות רבות.
- רוב המחקרים עליהם התבססו הכותבים של המאמר בוצעו במבחנה. מטבע הדברים מדובר בהפשטה של המורכבות הגדולה של התהליכים המתרחשים בגוף החי.
- במחקרים שבהם בחנו את השפעת תוספי המזון על תאי אפיתל ממקור אנושי, המחקרים לא בוצעו על בני אדם חיים אלא על דוגמיות תאים בלבד.
- חלק ניכר מהמידע הקשור לנושא המחקר בנוגע לזמינות הביולוגית של המרכיבים השונים מקורו בתעשיית התרופות. לפיכך אין זה מן הנמנע כי מדובר במידע שאינו רלוונטי להשפעה של המרכיבים כאשר הם נצרכים במזון.
- ההבחנות של החוקרים מבוססות על קשר אסוציאטיבי במידה רבה יותר משהן מבוססות על יחס של סיבה ותוצאה.
