בשלושת העשורים האחרונים ניתן לראות עלייה תלולה בשכיחות המחלות האוטואימוניות, במיוחד במדינות מערביות (סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה, מחלות מעי דלקתיות כרוניות בדגש על מחלת קרוהן, זאבת אדמנתית מערכתית ועוד).
אחד המחקרים המפורסמים ביותר מבין אלו המנסים לאתר גורמים סביבתיים לעלייה בשכיחות המחלות האוטואימוניות הוא פרי שיתוף פעולה בין חוקר גרמני לישראלי, הנמצא בשנת שבתון בגרמניה.
העלייה בהיקף השימוש בתוספי מזון מתועשים
החוקרים שערכו את המחקר הבחינו בכך שישנה קורלציה בין העלייה בשכיחות המחלות האוטואימוניות במדינות מפותחות לבין העלייה בהיקף השימוש בתוספי מזון מתועשים מסוימים. ממצא זה הוביל את החוקרים לחפש מנגנון אפשרי שיקשור בין צריכת תוספי מזון נפוצים הנמצאים במזונות רבים בימינו לבין הסיכון לחלות במחלות אוטואימוניות שונות. במחקר התייחסו סך הכול לשבעה תוספי מזון נפוצים כמו לדוגמה חומרים מתחלבים, מלח, סוכרים, ממסים אורגניים ו-mTG (microbial transglutaminase).
הקשר בין תוספי מזון מתועשים למחלות אוטואימוניות עובר בצמתי החסימה
בקרב בני אדם בעלי נטייה גנטית לחלות במחלות אוטואימוניות, התגובה החיסונית המתרחשת לעתים קרובות בעקבות חדירה של גורמים זרים, מובילה לזיהוי שגוי של תאי הגוף עצמם כגורם עוין וכתוצאה מכך מתפתחת מחלה אוטואימונית. כל זה ללא קשר לכך שתוספי המזון מעודדים התפתחות של תהליכים דלקתיים, סרטניים ואלרגניים.
מה הן המגבלות של המחקר?
- כל אחד ואחד מהתוספים אליהם התייחס המחקר נחקר בנפרד. במציאות לעומת זאת, צריכה של מזון היא תהליך מורכב המערב חומרים רבים מספור המנהלים ביניהם אינטראקציות רבות.
- רוב המחקרים עליהם התבססו הכותבים של המאמר בוצעו במבחנה. מטבע הדברים מדובר בהפשטה של המורכבות הגדולה של התהליכים המתרחשים בגוף החי.
- במחקרים שבהם בחנו את השפעת תוספי המזון על תאי אפיתל ממקור אנושי, המחקרים לא בוצעו על בני אדם חיים אלא על דוגמיות תאים בלבד.
- חלק ניכר מהמידע הקשור לנושא המחקר בנוגע לזמינות הביולוגית של המרכיבים השונים מקורו בתעשיית התרופות. לפיכך אין זה מן הנמנע כי מדובר במידע שאינו רלוונטי להשפעה של המרכיבים כאשר הם נצרכים במזון.
- ההבחנות של החוקרים מבוססות על קשר אסוציאטיבי במידה רבה יותר משהן מבוססות על יחס של סיבה ותוצאה.
