לופוס – סימפטומים

זאבת (לופוס) היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלה שנגרמת בעקבות תקיפת הגוף על ידי מערכת החיסון שלו עצמו.

מחלת לופוס מופיעה בצורות שונות, כאשר במופע קל היא פוגעת בעיקר במפרקים. במצבים מורכבים יותר קיימת פגיעה גם בלב ובכלי הדם, ובמקרים קיצוניים גם בכליות ובמערכת העצבים המרכזית (מח ועמוד שדרה).

הגורם לכך שביטויי מחלת הלופוס שונים מחולה לחולה, הוא שקיימים הרבה נוגדנים שונים שיוצרים את המחלה וכל חולה מייצר הרכב שונה במעט של נוגדנים, הפועלים באופן שונה על הגוף. גם אצל אותו חולה, יכולים להופיע ולהתחלף תסמינים שונים במשך שנות המחלה.

את תסמיני המחלה אפשר לחלק לקבוצות על פי האיבר הנפגע, מה שמקל על אבחון לופוס.

סימפטומים בעור

• פריחת פרפר: פריחה זו מופיעה אצל כמחצית מהחולים ומתבטאת בנקודות אדומות על הלחיים והאף. הפריחה מופיעה או מחמירה כתוצאה מחשיפה לשמש, והיא עשויה להישאר על הפנים למשך ימים ושבועות.

• פריחה מקולו-פופולרית: פריחה זו אינה ייחודית לזאבת, אך מופיעה כמעט אצל כל החולים. הפריחה מתבטאת בנקודות קטנות, שטוחות ובהירות וגבשושיות אדומות על פני כל הגוף. ללא טיפול תרופתי עשויות הנקודות הללו להפוך לשלפוחיות ולהותיר צלקות. לעיתים, פריחה זו הופכת מסימפטום קטן למחלה נרחבת הנקראת לופוס עורי.

• פריחה סאב-אקוטית: מופיעה אצל כחמישית מהחולים בלופוס ומתבטאת בכתמים עגולים על פני כל הגוף, בעיקר באזורים שחשופים לשמש.

• פריחה דיסקואידית: פריחה המלווה בדלקות (בעיקר באזורים החשופים לשמש). הדלקות משאירות צלקת, וכאשר הן מופיעות על הקרקפת הן יוצרות גם קרחות.

• נשירת שיער: לעיתים הנשירה נגרמת כתוצאה מפריחה דיסקואידית, ולעיתים יש נשירה ללא פריחה (ואז בדרך כלל השיער חוזר לצמוח).

• כיבים: פצעים קטנים ולא כואבים מופיעים בפה, באף ובאיברי המין. הכיבים לא משאירים צלקות, אך אם הם לא מטופלים הם עלולים לגרום לחורים במחיצת האף.

סימפטומים בשלד

• דלקות מפרקים: דלקות אלה מאפיינות כ-90% מחולי הזאבת. הדלקות מופיעות בדרך כלל בכפות הידיים, המרפקים, הברכיים והכתפיים (בדרך כלל בשני צידי הגוף ביחד). הדלקות גורמות לכאבים במפרקים וקושי להזיזם (בעיקר כשמתעוררים בבוקר).

• דלקות שרירים: דלקות אלה נדירות יותר (כ-5% מהחולים), ונגרמות בדרך כלל בגלל הסטרואידים שניתנים לטיפול במחלה. הדלקת גורמת לכאב בשרירים ותחושת חולשה.

• כאבי עצמות: אצל כ-15% מהחולים נוצר נמק בכלי הדם המובילים דם אל העצמות. הנמק גורם לכאב ממוקד ורגישות על העצם.

סימפטומים בכליות

אצל כמחצית מהחולים, פוגעת המחלה בתפקודי הכליות. זוהי גם הסיבה העיקרית בגינה נפטרים חולי זאבת. המחלה גורמת לדלקת בכליות, שיוצרת נוכחות מופרזת של חלבון וכדוריות דם אדומות בשתן. הדלקת יכולה לגרום לבצקות ברגליים, למחסור בחלבונים בגוף, לחץ דם גבוה ובמקרים חמורים- לאי ספיקת כליות.

סימפטומים במערכת העצבים המרכזית

פגיעה במערכת העצבים המרכזית מתרחשת אצל כ-25% מהחולים. לעיתים מתבטאת הפגיעה הפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון או חרדה. כמו כן יכולים להופיע שבץ מוחי בעקבות הפגיעה בכלי דם במח ופרכוסים.

סימפטומים במערכת הדם

סימפטומים אלה יתבטאו בבדיקות מעבדה. למשל, בדיקות דם יראו קיום רמות גבוהות של נוגדנים מסוגים שונים, בעיקר נוגדני אנטי-נוקלאר. בנוסף, יראו הבדיקות אנמיה המוליטית, ירידה בטסיות הדם, רמה נמוכה של כדוריות דם לבנות ונטייה מוגברת של הדם להיקרש.

סימפטומים נוספים

בנוסף לסימפטומים שצוינו, חולי זאבת סובלים בדרך כלל מחום גבוה לאורך זמן המלווה בתחושת חולשה ועייפות. כמו כן, בדיקת רופא תראה הגדלה של הכבד, הטחול ושל בלוטות לימפה. לעיתים גורמת המחלה לירידה במשקל. יכולות להופיע דלקות בקרומים שעוטפים את הריאות וליצור מחלת ריאות או כאבים בחזה. לעיתים סובלים החולים מהקאות ושלשולים עקב פגיעה במערכת העיכול.