ישנן מספר מחלות ראומטולוגיות שיכולות לגרום לפגיעה בכליות או להתפתחות של תסמינים שונים בכליות, בדגש על נפריטיס, כלומר דלקת בכליות. אחת המחלות הראומטולוגיות שבהן קיימת מעורבות כלייתית בשכיחות גבוהה במיוחד, היא זאבת אדמנתית מערכתית, הנקראת גם לופוס.
מאחר ומדובר בתופעה כה שכיחה, ישנן מספר מרפאות ייעודיות הפועלות כיום בישראל כמו גם במדינות רבות אחרות בעולם, המיועדות באופן ספציפי עבור הסובלים מלופוס נפריטיס. בין היתר ניתן להזכיר את המרפאה המשולבת של המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי הכוללת צוות של נפרולוגים וראומטולוגים, המטפלת בעיקר בסובלים מלופוס נפריטיס.
מה הם הגורמים ללופוס נפריטיס?
בין היתר הפעילות הלא תקינה של מערכת החיסון יכולה לבוא לידי ביטוי בדלקת מפרקים, דלקת שרירים, נמק בכלי דם המזינים עצמות במקומות שונים בגוף, מגוון רחב של בעיות עוריות, בדגש על פריחה אדומה אופיינית באזור הפנים ועוד. הפגיעה הכלייתית היא הפגיעה המשמעותית והחמורה ביותר ממנה סובלים רבים מחולי הזאבת. כמו כן, רבים לא מודעים לכך, אך הפגיעה הכלייתית מהווה את גורם התמותה המרכזי בקרב חולי לופוס.
מה הם התסמינים של לופוס נפריטיס?
- נפיחות ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
- נפיחות בידיים ובאזור הפנים.
- אובדן משקל.
- שתן כהה.
- יתר לחץ דם.
- קימה מהשינה לצורך התרוקנות.
- צריבה בזמן מתן שתן.
- הרגשה כללית רעה.
- ירידה בתיאבון, בחילות והקאות.
- חום גבוה.
- דפיקות לב מואצות.
- הופעה של דם בשתן או חלבון בשתן.
כיצד מאבחנים לופוס נפריטיס?
האבחון הסופי של לופוס נפריטיס מבוצע על ידי בדיקת ביופסיה של הכליה. בדיקת הביופסיה מאפשרת להעריך את דרגת החומרה של המעורבות הכלייתית ואת השלב המדויק שבו נמצאת המחלה בזמן האבחון.
כיצד מטפלים בלופוס נפריטיס?
חשוב מאוד לציין כי גם כאשר הטיפול מתנהל בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקובלים ובצורה האופטימאלית ביותר, עדיין לא תמיד ניתן למנוע את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי. לאור זאת, במקרים החמורים והקשים ביותר של לופוס נפריטיס, ייתכן מאוד שהחולה יסבול מאי ספיקת כליות ויזדקק לטיפולי דיאליזה ובהמשך לניתוח להשתלת כליה.