המערכת האוטואימונית והמערכת החיסונית אינן ישויות נפרדות, ולכן ישנם מצבים הדומים לכשל חיסוני בקרב חולי זאבת. זאבת היא מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית עם מגוון רחב של התבטאויות קליניות הנובעות מהשפעתה על מערכות איברים מרובות.
מהלך המחקר
בעבר נעשו מספר מחקרים אשר ניסו לבדוק בנפרד את מופע ושכיחות מצבים דמויי כשל חיסוני. אולם מחקר חדשני בחן את התרחשותם של מצבים דמויי-כשל חיסוני בקרב קבוצת חולים גדולה ,תוך שימוש במדגם גדול של תורמי דם בריאים כקבוצת ביקורת, במטרה למדוד את טווח ההתייחסות לכל הפרמטרים החיסוניים שנבדקו.
הקריטריונים לאי הכללה במחקר היו: נוכחות זיהום שנצפה 30 יום ממועד הקבלה למחקר; שימוש בתרופות אימונוביולוגיות ב -12 החודשים האחרונים; ומחלות ממאירות. הנחקרים נבדקו למגוון פרמטרים אימונולוגיים להערכת יכולת החיסון: אימונוגלובולינים, משך המחלה, נוכחות פסוריאזיס, ויטילגו, שחמת הכבד ועוד פרמטרים רבים.
שכיחות מצבים דמויי כשל חיסוני
רמות נמוכות של IgG3 ו-IgG4 נקשרו לתדירות גבוהה של מעורבות בכליות, בעוד ש- IgM נמוך היה קשור למשך מחלה ארוך יותר, גיל מבוגר יותר בתחילת התפתחות הזאבת ותדירות נמוכה יותר של כיבים אוראליים.
ממצאם אלה מאשרים ממצאים קודמים כך שחלק מחולי הזאבת יציגו צורה כלשהי של מצב דמוי כשל חיסוני, שעלול להיות בעל פתופיזיולוגיה ספציפית, ביטוי קליני ותגובה טיפולית. מצבים דמויי-כשל חיסוני שנצפו במחקר לא נמצאו קשורים עם רגישות מוגברת לחומרת הזיהומים. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לחקור באופן פורמלי את הטיפול החיסוני הנדרש לשינויים החיסוניים שנצפו.
מגבלות המחקר ומחקרים המשכיים
מחקרים נוספים נדרשים בכדי לחקור את האפשרות שתהליך דלקתי כרוני בזאבת, עלול לתרום לירידה בייצור. IgM IgM נחשב לשחקן עיקרי בממשק בין תגובות חיסוניות מולדות והסתגלותיות. הוא מהווה את האימונוגלובולין הראשון שמסונתז בעובר ובתגובות חיסונית ראשוניות.
רמות IgM בסרום נשמרות לאורך כל החיים, בניגוד לרמותIgG ו- .IgA תצפיות אלה מצביעות על כך ש- IgM משחק תפקיד חשוב ומהותי בהומיאוסטזיס החיסוני. בירור סוגיה זו תוכל להתוות קו טיפולי חדשני בעתיד.