כבר יותר מ-50 שנה חברות התרופות מנסות לפתח תרופה חדשה וייעודית לטיפול בלופוס, אך ללא הצלחה. עד היום היו שלוש תרופות בלבד המאושרות לטיפול בלופוס: אספירין (אושרה ב-1948), סטרואידים ופלנקניל (אושרו ב-1955).
קל להבחין בכך שאף אחת מהתרופות אינה תרופה ספציפית ללופוס ושמדובר בתרופות כלליות מאוד: אספירין משמש לשיכוך כאבים ולדילול דם, סטרואידים מטפלים כמעט בכל המחלות האוטואימוניות וגורמים לדיכוי המערכת החיסונית ופלנקניל משמש לטיפול במלריה. כל התרופות האלה אכך עוזרות ומקלות על המצב אצל חולי לופוס, אך לא מהוות טיפול ישיר במחלה.
חשיבות הטיפול בלופוס
לופוס היא מחלה אוטואימונית שמאופיינת בפריחה אופיינית דמויית פרפר על הפנים. מלבד זאת, לופוס עלולה לגרום לפגיעה סיסטמית ולהביא להרס המפרקים, המוח ובעיקר הכליות, ולכן חשוב מאוד לטפל במחלה לפני שהמצב הופך לבלתי הפיך.
כמו כן, לופוס היא מחלה שדורשת טיפול קבוע לכל החיים. תרופות כמו סטרואידים או פלנקניל גורמות לתופעות לוואי קשות מאוד בשימוש ארוך טווח, ולכן היה חשוב ביותר למצוא טיפול תרופתי חליפי למחלת הלופוס.
בנליסטה
לאחר יותר מ-50 שנה, ה- FDA הסכים לאשר תרופה חדשה שנקראת בנליסטה שמהווה פריצת דרך חשובה ביותר בטיפול בלופוס. האישור המיוחל לווה בלא מעט ביקורת ומחלוקת רבה בציבור הרפואי מכיוון שלמרות הכל, בנליסטה לא הוכחה כיעילה משמעותית לעומת פלצבו במחקרים השונים שנערכו לגביה.
כמו כן, התרופה משפיעה רק על מיעוט קטן של החולים והיא אינה עוזרת באופן משמעותי כאשר הלופוס כבר התפשט באופן סיסטמי לכליות ולאיברים נוספים.
בנליסטה – פעילות התרופה
התרופה בנליסטה היא נוגדן מונוקלונלי שגורם להורדת העצמה של פעילות מערכת החיסון המבוטאת במחלת הלופוס. הנוגדן גורם לעיכוב מפל תגובות שמוביל בסופו של דבר לתגובה האוטואימונית הקשה ובכך מונע את סימני המחלה – כאשר התגובה האוטואימונית קטנה סימני מחלת הלופוס השונים קטנים גם כן והחולים נהנים משיפור משמעותי במצבם.
בנליסטה מגיעה לגוף דרך מתן IV (דרך הוריד) אחת ל-28 ימים. צורת מתן זו גורמת להיענות מוגברת של החולים לנטילת התרופה, מכיוון שכבר אינם יכולים לשכוח כדור או לוותר במודע על לקיחתו. ובנוסף, לאחר פרוצדורה פשוטה ביותר החולים מרוויחים חודש שלם של שיפור במצב ואינם זקוקים כלל לתרופות נוספות.
בנליסטה – יתרונות
לתרופה החדשה בנליסטה יתרונות רבים לעומת הטיפול הישן. ראשית, לתרופה זו כמעט ואין תופעות לוואי, וזהו יתרון מרענן לעומת הסטרואידים שגורמים לתופעות לוואי קשות (כמו השמנה בצורת פני ירח, אוסטאופורוזיס, בעיות בגדילה אצל נערים ובעיקר רגישות מוגברת לזיהומים). ולכן החולים בעלי המזל המושפעים לטובה מבנליסטה יכולים לוותר על הסטרואידים וליהנות מאיכות חיים טובה יותר לאורך זמן.
וכמובן, התרופה גורמת לשיפור משמעותי במצבם של החולים ולהורדת סימפטומים קשים הקשורים לתגובה האוטואימונית במחלת הלופוס.
בנליסטה – חסרונות
כפי שנאמר, התרופה מאוד סלקטיבית מבחינת האנשים עליהם היא משפיעה, וגורמת לשיפור רק אצל אחד מ-11 חולים המטופלים באמצעותה. חיסרון משמעותי נוסף של בנליסטה הוא העובדה שהיא אינה עוזרת לחולים ממוצא אפריקאי, הסובלים בשכיחות גבוהה הרבה יותר ממחלת הלופוס וזקוקים לטיפול אינטנסיבי יותר. וכאמור, התרופה אינה מתאימה למקרים בהם המחלה כבר מפושטת אלא טובה רק לשלביה המוקדמים של מחלת הלופוס.
לסיכום, בנליסטה היא אכן תרופה פורצת דרך בטיפול במחלת הלופוס. למרות כל המגבלות, התרופה נחשבת לבטוחה יחסית, ויכולה לספק שנים רבות של איכות חיים מצויינת לחולי לופוס. בזכות הצלחת התרופה, חברות תרופות רבות הולכות להשקיע הרבה יותר במחקר בנושא, וכנראה שאנו צפויים להתעוררות מרעננת בשוק התרופות המטפלות בלופוס.
