מחלת הזאבת או בשמה המפורסם לופוס, הינה מחלה אוטואימונית, אשר מתרחשת עקב זיהוי שגוי של המערכת החיסונית את תאיה ועקב כך היא תוקפת את עצמה וגורמת להרס רב, קשה והדרגתי של התאים, רקמות, איברים ומערכות הגוף.
שמה המיוחד של המחלה, ניתן לה עוד בימי הביניים, עקב אחד התסמינים הבולטים המופיעים אצל החולים, שהוא תפרחת דמוית פרפר על הפנים, אשר בימי הביניים הייתה שכיחה ודמתה לפניהם של הזאבים. עקב כך החליטו לכנות את המחלה זאבת ובאנגלית לופוס.
אחת הבעיות הקשות היא באבחון המחלה, כיוון שבתחילה הסימפטומים של לופוס מזכירים מחלות רבות אחרות, ולכן יש צורך לערוך מספר רב של בדיקות כלליות ובדיקות ספציפיות, בכדי לאשש או לשלוש את המחלה. בשנים האחרונות, הוצבו מספר קריטריונים, אשר מיוחסים למחלת הלופוס ובאם האדם נמצא תואם לכארבעה מהקריטריונים המבוקשים, אבחנתו הרפואית תהיה כי הוא סובלת ממחלת הזאבת-לופוס.
המחלה פוגעת באופן הדרגתי בגוף האדם ובשל כך היא מחולקת למספר דרגות על פי הקושי והתסמינים. בדרגתה החמורה ביותר, קיימת פגיעה רב מערכתית קשה ומסוכנות, אשר עלולה לגרום לנכות ומוות. המחלה תוקפת בעיקר מבוגרים, אך קיים גם לופוס ילדים, אשר תסמיניו זהים למבוגרים.
מהם התסמינים וכיצד מאבחנים זאבת – לופוס?
למחלת הזאבת-לופוס, מספר רב של תסמינים, הפוגעים במערכות שונות בגוף ועלולים להתפרש כמגוון רב של מחלות אחרות ולכן, בכדי לאבחן אדם כחולה בלופוס, עליו לעמוד בארבעה קריטריונים מתוך ה-11 המאפיינים את המחלה. הקריטריונים כוללים:
- תפרחת בצורת פרפר על הפנים. התפרחת מופיעה כל אזור הלחיים, גשר האף ונראית כדמות פרפר. זהו אחד התסמינים הנפוצים של זאבת.
- תפרחת דיסקואידית, אשר מופיעה באזורים שונים בגוף. התפרחת מאופיינת באדמומיות מורמת, שלעיתים מופיעה עם קשקשת (המזכירה את מחלת הפסוריאזיס). התפרחת לרוב מופיעה על הגפיים העליוניות ומאחורי האוזניים ועלולה להשאיר צלקות.
- דלקות מפרקים, אשר גורמות לכאבים, אדמומיות, נוקשות ונפיחות באזור המפרקים. עלולה בטעות להתפרש כדלקת מפרקים בלבד.
- אפטות-כיבים באזור הפה.
- רגישות לשמש, אשר גורמת להופעת פריחה באזורים בגוף אשר היו חשופים לאור השמש.
- דלקת בכליות, אשר גורמת לתסמונת נפרוטית, אי ספיקת כליות אקוטית, אשר עלולה עם הזמן להפוך לכרונית ולגרום לשיבוש עבודת הכליות, עד כדי מצב בו האדם יזדקק להשתלת כליות.
- דלקות וזיהומים חוזרים ונשנים, בשל עבודה לקויה של המערכת החיסונית, שאינה מזהה עוד מזהמים כגורמים עוינים. כמו כן, ייתכן ירידה חדה בספירת הדם ואנמיה.
- דלקות בקרומים העטופים את הריאות ואת הלב, ועקב כך עלולים להתפתח הפרעות בקצב הלב ואי ספיקת לב.
- הפרעות ומחלות בתפקוד מערכת העצבים, אשר עלולות לגרום להפרעות נפשיות, כגון: דיכאון, חרדות, פסיכוזה ועוד ובנוסף, עלולות לגרום להתקפי אפילפסיה (פרכוסים).
- בבדיקות דם ניתן למצוא נוגדנים עצמיים נגד DNA, נגד חלבון הנקרא Sm, אנטי VDRL, נוגדנים לפוספוליפידים/ קרדיוליפין ועוד.
- בבדיקות דם, ניתן למצוא נוגדנים נגד גרעין התא (ANA). ממצא זה נמצא כמעט בכל חולי זאבת.
- קרישת יתר של הדם האופיינית במחלת לופוס אנטיקואגולנט.
בנוסף לכל אלו, עלולים להופיע תסמינים נוספים ופגיעה במערכות אחרות, כגון: הכבד, מערכת העיכול ועוד.
חשוב לציין, כי התסמינים, הופעתם ורמתם, שונה מאדם לאדם וכמו כן, כיוון שקיימים מספר סוגי התבטאות של זאבת, חלק מהתסמינים שציונו ייתכן ולא יופיעו כלל או שיופיעו בשלבים מתקדמים של המחלה.
אבחון המחלה חשוב ביותר בעיקר בנשים בהריון, כיוון שקיים חשש גדול לפגיעה עוברית ולכן האבחון חייב להיות לפני הכניסה להריון ובמהלך ההריון חייבת להיות שמירה וליווי רפואי צמוד, בכדי למנוע פגיעה גם באם וגם בעובר המתפתח.
אבחון מוקדם מאפשר מתן טיפול תרופתי יעיל. אם מצאתם התאמה עם יותר משלושה תסמינים יש לגשת לבדיקה במרפאות ראומטולוגיות.
