לופוס נפריטיס – לופוס ודלקת בכליות

ישנן מספר מחלות ראומטולוגיות שיכולות לגרום לפגיעה בכליות או להתפתחות של תסמינים שונים בכליות, בדגש על נפריטיס, כלומר דלקת בכליות. אחת המחלות הראומטולוגיות שבהן קיימת מעורבות כלייתית בשכיחות גבוהה במיוחד, היא זאבת אדמנתית מערכתית, הנקראת גם לופוס.

למעשה, בקרב שלושים עד שישים וחמישה אחוז מהחולים בזאבת אדמנתית מערכתית תתפתח בשלב מסוים מעורבות כלייתית. עם זאת, רק בשלושה עד שישה אחוז מהמקרים המעורבות הכלייתית תהיה הביטוי הראשון של המחלה.

מאחר ומדובר בתופעה כה שכיחה, ישנן מספר מרפאות ייעודיות הפועלות כיום בישראל כמו גם במדינות רבות אחרות בעולם, המיועדות באופן ספציפי עבור הסובלים מלופוס נפריטיס. בין היתר ניתן להזכיר את המרפאה המשולבת של המרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי הכוללת צוות של נפרולוגים וראומטולוגים, המטפלת בעיקר בסובלים מלופוס נפריטיס.

מה הם הגורמים ללופוס נפריטיס?

הגורם המרכזי ללופוס נפריטיס הינו מחלת הזאבת. זאבת אדמנתית מערכתית, כשמה כן היא – מחלה רב מערכתית שיכולה לערב מערכות גוף מגוונות. זאבת אדמנתית מערכתית היא מחלה אוטואימונית, כלומר מחלת חיסון עצמי. המשמעות של כך היא שמדובר במחלה שבאה לידי ביטוי בתקיפה עצמית של מערכות הגוף המבוצעת על ידי מערכת החיסון, שתפקידה הוא להגן על הגוף מפני גורמים שונים.

בין היתר הפעילות הלא תקינה של מערכת החיסון יכולה לבוא לידי ביטוי בדלקת מפרקים, דלקת שרירים, נמק בכלי דם המזינים עצמות במקומות שונים בגוף, מגוון רחב של בעיות עוריות, בדגש על פריחה אדומה אופיינית באזור הפנים ועוד. הפגיעה הכלייתית היא הפגיעה המשמעותית והחמורה ביותר ממנה סובלים רבים מחולי הזאבת. כמו כן, רבים לא מודעים לכך, אך הפגיעה הכלייתית מהווה את גורם התמותה המרכזי בקרב חולי לופוס.

מה הם התסמינים של לופוס נפריטיס?

  • נפיחות ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
  • נפיחות בידיים ובאזור הפנים.
  • אובדן משקל.
  • שתן כהה.
  • יתר לחץ דם.
  • קימה מהשינה לצורך התרוקנות.
  • צריבה בזמן מתן שתן.
  • הרגשה כללית רעה.
  • ירידה בתיאבון, בחילות והקאות.
  • חום גבוה.
  • דפיקות לב מואצות.
  • הופעה של דם בשתן או חלבון בשתן.

כיצד מאבחנים לופוס נפריטיס?

תהליך האבחון של לופוס נפריטיס מתבסס על הבדיקות הבאות: בדיקת שתן כללית, איסוף שתן במשך 24 שעות לפינוי חלבון וקריאטין, בדיקות דם, צילומי רנטגן וסריקת אולטרסאונד של הכליות. כמו כן, יש כמובן למפות את כל התסמינים מהם סובל המטופל, לאשר כי הוא אכן סובל מזאבת אדמנתית מערכתית ולשלול גורמים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי בתסמינים מהם הוא סובל כמו לדוגמה דלקת בדרכי השתן.

האבחון הסופי של לופוס נפריטיס מבוצע על ידי בדיקת ביופסיה של הכליה. בדיקת הביופסיה מאפשרת להעריך את דרגת החומרה של המעורבות הכלייתית ואת השלב המדויק שבו נמצאת המחלה בזמן האבחון.

כיצד מטפלים בלופוס נפריטיס?

הטיפול בסובלים מלופוס נפריטיס מותאם באופן אישי עבור כל חולה וחולה בהתאם לשלב שבו נמצאת המחלה, דרגת החומרה של התסמינים ורמת ההיענות לטיפול. באופן עקרוני עיקר הטיפול מבוסס על שימוש בתרופות שונות, כשבין היתר מדובר בקורטיקוסטרואידים המיועדים להפחתת מידת החומרה של הדלקת, MMF (mycophenolate mofeti), cyclophosphamide בעירוי ורידי, azathioprine לדיכוי מערכת החיסון ועוד.

חשוב מאוד לציין כי גם כאשר הטיפול מתנהל בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקובלים ובצורה האופטימאלית ביותר, עדיין לא תמיד ניתן למנוע את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי. לאור זאת, במקרים החמורים והקשים ביותר של לופוס נפריטיס, ייתכן מאוד שהחולה יסבול מאי ספיקת כליות ויזדקק לטיפולי דיאליזה ובהמשך לניתוח להשתלת כליה.


סגור לתגובות.