הקשר בין חיסון הפפילומה ומחלות אוטואימניות

פפילומה ולופוסהחיסון כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV)  ניתן בכדי להפחית את היארעות של סרטן צוואר הרחם. למחלה זו השפעה משמעותית על בריאות הציבור, מכיוון שסרטן צוואר הרחם מייצג את הגורם הרביעי הנפוץ ביותר למוות מסרטן ברחבי העולם, אם כי הרוב המכריע של מקרי מוות אלה (88%) מתרחש בארצות מתפתחות. שיעורי התמותה הגבוהים נגרמים בעיקר בגלל היעדר מתקני טיפול וכן חוסרי תזונה והיגיינה.

החיסון אשר מומלץ למתבגרות, הוביל לכיסוי חיסוני גבוה במדינות רבות. יחד עם זאת, דווחו מספר מקרים של התפרצות או החמרה של מחלות אוטואימוניות בעקבות הזריקה, אשר העלו חששות לגבי בטיחות החיסון. מחקרים שנערכו עד כה הצביעו על קשר סיבתי ועל חישובי סיכון מול תועלת. שיקולים על היעילות הקלינית של החיסונים האלה צריכים לקחת בחשבון משתנים כמו יעילות כנגד זני HPV שאינם מכוסים על ידי החיסון; יעילות בנשים עם מספר זיהומים ורגישות למחלות אוטואימוניות.

בטיחות החיסון והקשר למחלות אוטואימוניות

מתן חיסון נעשה בדרך כלל לאחר הבטחת בטיחותו כאשר תופעות הלוואי הפוטנציאליות הינן נדירות.

החששות לגבי בטיחות חיסון הפפילומה מועצמת מכיוון שהמדובר על חיסון הניתן למתבגרים, שרק לעיתים נדירות נחשפים לחסונים ולסיכונים הפוטנציאליים הקיימים בהם. החששות גברו כאשר לאחר יישום תכנית החיסון, דווחו מספר מקרים של התפרצות מחלות אוטואימונית שונות. עם זאת, קיים סיכון לפרשנות מוטעית כלפי הקשר הסיבתי בין החיסון למחלות אוטואימוניות במיוחד מכיוון שהחיסון מומלץ עבור קבוצות של חולים (בנות צעירות) שאצלן שכיחות המחלות האוטואימוניות גבוה. גורם בלבול נוסף הוא חוסר המידע על היארעות המחלות הללו בחלק מאזורי העולם.

היבט שעשוי להסביר מדוע בחלק מהמחקרים אבל לא בכולם, נמצא קשר סיבתי בין החיסון למחלות, הוא האפשרות לנטייה גנטית למחלות אוטואימוניות אשר פורצת עקב החיסון. זיהוי של בסיסים גנטיים אשר עלולים להחמיר את תופעות הלוואי בעקבות החיסונים נדרשים להיחקר באופן פעיל בכדי למנוע מחלות נדירות ורציניות מבלי להשפיע לרעה על אמון הציבור.

הקשר בין החיסון למחלת הזאבת

בכדי לחקור את הקשר בין החיסון כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV) ומחלת הזאבת (לופוס) נאספו מספר נתונים מהאוכלוסייה הבריאה: סוג החיסון, מספר החיסונים, היסטוריה משפחתית ותכונות אישיות, בדיקות וממצאים סרולוגים, כמו גם תגובה לטיפולים וניתוחים. במקרים שדווחו על חולי הזאבת, נצפו מספר מאפיינים משותפים, כגון רגישות אישית או משפחתית למחלות אוטואימוניות או תגובה שלילית למנה קודמת של החיסון.

שני הגורמים הללו עשויים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר למחלות אוטואימוניות כלליות ואחרות שלאחר החיסון. מחקרים אחרים אשר ניסו לבחון את הקשר בין החיסון למחלה לא תמיד מצאו קשר כזה, כמו במחקר אשר כלל כ- 105 חולים ו 712 אנשים בקבוצת הביקורת (ללא רקע לזאבת). מחקר זה לא מצא שוני בין הקבוצות, ולא הוטרד אף מהחמרת הזאבת הקיימת.

עם זאת, רוב הספרות עד כה מתייחסת לקשר סיבתי בין חיסון הפפליומה והחרפת זאבת קיימת. ככל הנראה בשל הניהול התרופתי במחלה זו בתרופות כמו סטרואידים, החולים נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום HPV מתמשך לעומת נשים בריאות. לחולים אלו יש גם סיכון גבוה לפתח נגעים טרום ממאירים בצוואר הרחם. בגלל סיבות אלו, חיסון נגד HPV בחולי זאבת חשוב במיוחד.

דווחו שמונה מקרים בספרות אשר הציעו קשר בין חיסון והחמרה של המחלה, למרות שרבים מהחולים הגיבו היטב ללא תופעות לוואי נוספות. כך שגם במקרה זה, נדרשים מחקרים נוספים על מנת לחדד את הסיכונים הקיימים והפוטנציאליים.

ראו גם:

זאבת והריון


סגור לתגובות.