לופוס – זאבת

זאבת או בשמה הלועזי הנפוץ לופוס, הינה מחלה אוטואימונית בעלת ביטוים קליניים שונים, דרגות קושי שונות, שעלולה במקרים מסוימים לגרום למחלות כרוניות קשות והרות גורל. לופוס הינה מחלה אוטואימונית- מחלה שבה המערכת החיסונית של האדם אינה מזהה את התאים הלבנים "הטובים" אשר בגופו ותוקפת אותם כאילו היו תאים "רעים" ומזיקים.  עקב כך, נוצר קושי רב באבחון ובטיפול בלופוס, אשר לאט לאט עם חלוף השנים עלולה לפגוע פגיעה רב מערכתית בכל איברי גוף האדם.

רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור למחלות אוטואימוניות ובשל כך קשה מאוד גם לאבחן אותם וגם לטפל בהם, נמצאו במהלך השנים קשרים גנטיים-תורשתיים, קשר רגשי-נפשי, אך ממצאים אלו שפכו רק מעט אור על מחלות אוטואימיוניות בכלל ועל מחלת הלופוס בפרט. באתר לופוס – זאבת תוכלו למצוא מידע על המחלה, אפשרויות טיפול, מרפאות ראומטולוגיות ברחבי הארץ, איבחון ומידע בריאותי נוסף.

תסמינים, אבחון לופוס

למחלת לופוס צורות התבטאות קלינית רבות, שונות מאדם לאדם, אשר בנוסף עלולות להופיע בדרגות שונות, במערכות שונות ועם חלוף השנים עלולות לגרום לפגיעה נוספת באיברים ובמערכות נוספות. ממה שידוע כיום על פי הסימפטומים של לופוס, המחלה נמצאת בשכיחות גבוהה יותר בנשים (1:9). בנוסף, קיים גם לופוס ילדים, כאשר אבחון מוקדם בגילאים אלה הוא הכרחי. למחלה יש תסמינים כלליים, כגון: חום, עייפות, חולשה, תסמינים אלו דומים ומופיעים במחלות רבות אחרות. בנוסף, קיימים תסמינים נוספים כמו כיחלון של הציפורניים, רגישות לקור ופריחה בעור היכולה לבוא גם כמחלת עור דלקתית נפרדת הנקראת לופוס עורי.

חולת לופוסחולת לופוס – מקור National Institutes of Health

כיום, על מנת לאבחן לופוס, צריכות להופיע ארבעה תופעות מתוך האחד עשרה שברשימה שלהלן:

  • תפרחת הפרפר – אשר מופיע  על פני החולה.
  • תפרחת דיסקואידית – אדמומיות מלווה עם קשקשת באזורים שונים בגוף.
  • רגישות לאור השמש – לאחר חשיפה לאור השמש, עלולות להופיע פריחות באזור הנחשף לשמש.
  • אפטות (כיבים) בפה.
  • דלקות פרקים (ארטריטיס).
  • דלקת קרום הריאה או\ודלקת קרום הלב.
  • דלקות בכליות, אשר באות לידי ביטוי באמצעות תסמונת נפרוטית.
  • הפרעות ומחלות במערכת העצבים, כגון: אפילפסיה, פסיכוזה  וכדומה.
  • הפרעות בזרימת הדם – אשר באות לידי ביטוי בספירת דם נמוכה, אנמיה, ירידה במספר תאי דם לבנים, טסיות דם. עלייה בשכיחות לזיהומים, דלקות ושטפי דם.
  • הופעת נוגדנים עצמיים בבדיקות דם. נוגדנים אלו מכוונים נגד DNA,או נגד חלבון הנקרא Sm.
  • הופעת נוגדנים נגד הגרעין (ANA). נוגדנים מסוג זה מופיעים בכמעט 100% מחולי לופוס.

כאמור, לפחות 4 תסמינים מהרשימה הנ"ל צריכים להופיע על מנת לאבחן כי האדם סובל מלופוס. בנוסף, עלולים להופיע תסמינים נוספים במערכות ובאיברים אחרים, כגון: מערכת העיכול, הכבד ועוד. בכדי לאשש את האבחנה, יש צורך בביצוע בדיקות דם שונות.

כמו כן, חשוב לדעת כי המחלה יכולה להופיע ולהעלם ולהופיע שנית לאחר מספר חודשיים או שנים.

טיפול בלופוס

מכיוון שהמחלה אוטואימונית, מאוד קשה למנוע את הופעתה ולטפל בה.  הטיפולים המוצעים כיום לחולי לופוס, הינם טיפולים תסמינים, אשר מטרתם למנוע פגיעה או פגיעה נוספת באיברים ובמערכות הגוף. התרופות הניתנות כוללות: תרופות נוגדות דלקת בלתי-סטרואידליות, נמצא כי תרופות נגד מלריה יעילות מאוד בחולי לופוס, תרופות סטרואידליות, תרופות ציטוטוקסיות-כימיות, תרופות ניסיוניות (כגון: אימונוגלובולינים (IVIG)).

בנוסף, מומלץ לחולי לופוס להימנע מחשיפה לשמש, לאכול תזונה בריאה, להימנע ממאמץ גופני, ניתוחים פלסטיים, להיות במעקב אצל רופא מומחה בריאומטולוגיה באופן סדיר וקבוע. נמצאו מספר טיפולים הניתנים ברפואה האלטרנטיבית שיכולים לעזור לחולי לופוס (כגון: נטורופתיה, דיקור סיני, יוגה וכדומה).

כמו כן, מכיוון שלופוס שכיחה יותר בנשים בגיל הפוריות, קיימת החמרה של המחלה בזמן הריון ולכן מומלץ להיות בתקופת ההיריון בקשר רצוף וקבוע גם עם הריאומטולוג וגם עם הגניקולוג על מנת למנוע פגיעה בחולת הלופוס ו\או בעוברה.


סגור לתגובות.